סבו של שמעון (מצד אמו מרים), היה רב ישראל ב"ק, אשר הגיע לישראל בשנת 1832 מהעיר ברדיצב שבאוקראינה. הוא התיישב בצפת והקים בית דפוס אשר העסיק כ-30 משפחות. בנוסף, עסק ברפואה ובציור.
באביב 1834 פרץ מרד הדרוזים. המורדים התפרצו לצפת ובין היתר החריבו את בית הדפוס. באותה תקופה שלט בארץ איברהים פחה, מושל הארץ המצרי, אשר הזעיק מאביו החורג, מוחמד עלי – שליט מצרים, עזרה צבאית. המרד דוכא ובתמורה ניתנה רשות לחיילים להרוג בתושבים ולגזול את רכושם.
כשחזר הפכה, לאחר דיכוי המרד לעירו עכו, חלה בקדחת קשה ובאזור כולו לא נמצא אף "חכים" אחד שירפא אותו. שמועה הגיעה לאוזניו, שבצפת נמצא מדפיס, רב ישראל ב"ק, שאף מצליח לרפא בהצלחה את מטופליו. הוא ציווה להביאו לפניו ולאחר שהחלים והיה מרוצה מאד, העניק לו תואר "חכים פאשא" – ראש לרופאים. המשפחה ניצלה מפרעות ובזכות מעמדו, "מקורב למלכות", הוצעו לרב ישראל ב"ק אדמות בהר מירון, הוא הר הג'רמק. כך נבנתה על ידי הרב ישראל ב"ק החווה החקלאית הראשונה בארץ ישראל.
הוא בנה שם בתים, גידל עזים משובחות, צמחי תבלין וגידולים אחרים. הוא הטיף ליהודי צפת לעבור לחקלאות ולהתיישב על ההר ומפעל זה זיכה אותו בתואר חלוץ ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל. בנו ניסן ב"ק ניהל את החווה ורב ישראל ב"ק שיקם את בית הדפוס וטיפל בחוליו. בשנת 1837 התחולל רעש אדמה גדול, שהחריב כמעט את כל העיר צפת – בית הדפוס נהרס בשנית. רב ישראל ב"ק עבר להתגורר בחווה שבהר מירון, שם גם נפגש עם השר משה מונטיפיורי ואשתו יהודית, אשר חקרו ותיירו את הארץ על גבי סוסים. מפגש זה, שהפך לידידות, השפיע עמוקות על השר לכל אורך חייו מלאי המעשה ביישוב הארץ. בשנת 1841 פרצה בארץ המלחמה בין התורכים למצרים. צבא השולטן התורכי חזר וכבש את הארץ והשלטונות החדשים ביטלו את כל ההסכמים שהיו לרב ישראל ב"ק עם הפחה המצרי והוא נושל מהחווה שבמרומי הג'רמק.
הרב ישראל ב"ק עבר לירושלים והקים, בעזרתו של מונטיפיורי, את בית הדפוס הירושלמי הראשון. הוא הוציא לאור את העיתון העברי "החבצלת" כביטאונם של החסידים. העיתון הופק במשך 41 שנה גם ע"י חתנו ישראל דב פרומקין. בהמשך חייו, בעקבות נסיעה דחופה לטורקיה, יצר קשרים עם ראש וראשון הווזירים בטורקיה (מקביל לתואר ראש הממשלה) והתמנה ליועצו המדיני. הוא השפיע על מהלכים מדיניים, ביניהם, בחירתו של נסיך וולוכיה, נסיכות בשליטת הטורקים. בחזרו לארץ, התמנה כקונסול וולוכיה בארץ. בהתגוררו בירושלים, בנה יחד עם ניסן בנו את בית הכנסת "תפארת ישראל" המפואר, אשר מפאת חוסר תקציב נשאר ללא כיפה. הקיסר האוסטרו הונגרי, פרנץ יוזף, בביקורו בירושלים בשנת 1869 תרם את הסכום שנדרש לבניית הכיפה. כל זאת, לאחר שהתעניין במבנה הבלתי גמור ונאמר לו על ידי ניסן ב"ק, כי גם המבנה הסיר את הכובע בפני כבודו. ישראל ב"ק נפטר בירושלים בשנת 1875.
מקורות:
- סיפורי משפחות – סיפורן של 50 משפחות בתולדות היישוב, הפרק על משפחת ב"ק –רוקח – עמית לוינסון.
- אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו – דוד תדהר.