בית רוקח מספר על הגשמת חלומם של יהודי יפו לצאת מסמטאותיה אל מרחבי החולות הזהובים כדי להקים שכונה עברית ראשונה. השאיפה לבנות שכונה מחוץ ליפו נבעה מהתנאים הסניטריים הגרועים של העיר, המחסור לדירות להשכרה ויוקר הדיור בעיר עקב גלי ה"עלייה הראשונה". שאיפה זו לוותה ברצון ליצירת שכונה עברית עצמאית שאוכלוסייתה יהודית. בשנת 1886 הקימו שמעון ואלעזר רוקח את אגודת "עזרת ישראל". הקמת שכונת נוה צדק היוותה את גולת הכותרת של פעילות האגודה. הצלחתן של אגודות שונות בירושלים, אשר הקימו שכונות עצמאיות מחוץ לחומות העיר העתיקה – "היציאה מן החומות" – עודדו אותם לפעולה. "תנועת היישוב בארץ הקודש רחבה ונסבה ב"ה בימים אלה, עד כי גם בהרי ארץ יהודה התרחב והתפשט יישוב אחינו ובפרט בעיר יפו, אליה ינהרו המונים מאת בני ישראל לשכון בתוכה, איש איש ומלאכתו בידו. על ידי זה עלה השער של בתי מעון, ורבים רבים מאחינו, אשר לא חננם ה' באושר, עליהם לשבת צפופים במעונות צרות. אם כי הרבו במחירם. ראתה חברת עזרת ישראל ותבן, כי עת לעשות להרחבת היישוב פה, והוא לכונן מושב חדש לאחינו אשר ישלוט אויר צח… ואחרי החקירה והדרישה בזה, החליטו לעשות פה כמעשה אחינו בירושלים – עיר הקודש תבנה ותכונן, אשר על ידי קיבוץ כוחותיהם ועל ידי קביעת תשלומים לעיתים ממושכים בזמנים ידועים, עלתה להרבה מאות משפחות מאחינו להנחל להם נחלת בית". (מתוך ספר תקנות מושב נוה צדק משנת תרמ"ז) "עזרת ישראל" הקימה את חברת נוה צדק לבניין בתים – יפו. החברה רכשה מאהרון שלוש שטח כבן 10 דונמים. העסקה מומנה בכספי החברים ומכספי הלוואות, אותן השיג יצחק רוקח, אביו של שמעון. הקלה על הקונים העובדה לפיה אהרון שלוש הסכים לקבל את התמורה כעבור שנה מיום הקנייה. באופן זה ניתן היה לחלק את הסכום הכולל לסדרת תשלומים קצובה. נבחר לחברה ועד אשר ניסח והתקין קובץ תקנות ל"מושב" העתיד לקום בקרבת יפו. בוועד כהנו פעילי אגודת "עזרת ישראל": ד"ר שטיין, ראובן בלטנר, מאיר המבורגר, ישראל פרקלווארט ושמעון רוקח שנבחר לעמוד בראשה. הספר נוסח ונחתם כשנה לפני תחילת הבנייה. חברי הוועד חתמו בשלב מאוחר יותר על תעודות הזכייה בגורל, אשר הוענקו לחברים המיועדים לגור בשכונה. מספר התקנות עולה, כי "מספר החברים הם שמונה וארבעים" ומספרם היה פועל יוצא של יחידת השטח שנרכשה. בניית בתי השכונה מומנה על ידי המתיישבים ולא נתמכה על ידי גורמי חוץ. השכונה נבנתה על עקרון הקואפרטיב. כל מתיישב הפקיד בכל חודש סכום כסף: "על כל חבר וחבר לתת ביום חלק במושב נוה צדק סך שלושה לירעס נאפאלעאן וחצי מחיר האדמה ואחר כך לשלם בכל שבוע חצי מג'ידי כסף…". סדר אכלוס הבתים נקבע על פי הגרלה. בשלב הראשון נבנו עשרה בתים ובית רוקח היה אחד מהם. המשתכנים הראשונים כינו את השכונה החדשה "נוה צדק" על יסוד הפסוק מספר ירמיהו "נוה צדק הר הקודש". תפקיד הוועד שנבחר היה לדאוג לבניית הבתים, ליצירת חוזים עם בנאים, להכנת בארות המים, לחשבונאות, להקמת בית כנסת ובית טבילה, ליצירת רחובות, נטיעת עצים ועוד. הוועד היה רשאי למכור ביתו של תושב שלא שילם חובותיו והיה גם אחראי למסירת כתב ה"מקנה" – לחברים שסיימו תשלומיהם. החברים נצטוו על פי התקנון לדאוג לשכונתם; לנקות את רחובותיה ולהשקות את האילנות שיינטעו בה ולשמור עליה בלילות מפני גנבים ומעשי אלימות. דוד בוימגרטען, עיתונאי במקצועו, בישר וכתב בעיתון "המגיד" שראה אור בפולין: "וזה עתה נגמר בעניין עשרת הבתים הראשונים. כל בית יכיל שני חדרים ולפניהם שתי אכסדרות. לכל בית – בית תבשיל ובית כבוד ולפני כל בית כברת ארץ לנטוע גן. מקום הבתים הרחק מהעיר כמהלך שלוש שעה. הוא בין גנים ופרדסים, לרוח הים – על כן אוירו זך ובריא". "במשך כל זמן הבנייה עזב שמעון כמעט כל עבודתו על שכם פקידיו ובילה כמעט את כל זמנו במקום הבניין. ואם בזמן בניין הקירות היה נעדר לפעמים לכמה שעות, ידעו הבנאים כי אם הונח בהעדר הש"ר איזה נדבך שלא בסדר גמור, מוכרחים אחר כך בבואו להורסו ולבנות אחר במקומו.
ואף בקבלו פעם מעמידה זו כך בשמש הלוהט, דלקת בעור העורף ונצרך לטיפול רפואי, הוסיף לעמוד על משמרתו תחת מחסה השמשי, עטוף בתחבושת". "יישור חלקה קודם התחלת הבנייה לא נעשה ולכן היה נחוץ לעשות העבודה הזאת אחר כך, ולסלק העפר ורסיסי האבנים שהמגרשים והרחובות היו מלאים בהם – והחול והעפר שהוצא מן הבארות בהיבנותן. לכן יצא הכרוז כי כל אחד מהמתיישבים מחויב לעבוד אחרי שחזר מעבודתו בערב עבודה ציבורית:
על כל אחד להוציא בכל יום מאה סלים מלאים עפר ולשפכם למקומות השפלים וכל אחד ובתוכם מר רוקח בכבודו ובעצמו, מלאו את החובה הזו במלואה. היה רק אחד עצל שהתאונן תמיד בעת העבודה שבטנו כואבת וכולם לעגו לו". בין החולות והכרמים קמה השכונה: שלוש שורות של בתים וביניהן שני רחובות. במרכז השטח הבנוי הושאר מגרש ריק. הבתים שנבנו היו זהים זה לזה ונבנו בטורים, צמודים זה לזה מטעמי בטחון. איכות החיים החדשה אפשרה לכל משפחה בית תבשיל ובית כבוד משלה, אשר נבנו בחצר פנימית. גגות המבנים נבנו בתחילה מלוחות עץ חזקים שנערכו מעל קורות עבות ועליהם שכבת חול וחצץ. עקב הגשמים שחלחלו הותקנו מאוחר יותר גגות רעפים. הבתים נבנו מאבן הכורכר המקומית. חצרות הבתים נתחמו בחומות לצורכי הגנתן וכך נוצר קיר ארוך שסגר כל שורת בתים והקנה לדיירים תחושת בטחון. ועד השכונה דאג לחפירת שתי בארות מים במרכז השכונה. מאוחר יותר נחפרו בארות בחצרות הבתים הפרטיים. יוסף מינס, מן התימנים הראשונים שהתגוררו בשכונה, זמן קצר לאחר הקמתה, שימש כשואב המים השכונתי. כשאסל ושני פחים תלויים לו על כתפיו היה מעלה את המים מהבארות ומביאם אל דיירי השכונה. הוא התגורר עם משפחתו במבנה הקטן הצמוד לשער הכניסה בבית רוקח. כשנבנו רחובות נוה צדק ובתיה, נחשבו הללו לרחבים וליפים שביפו.
ואם אמר אדם לחברו: "צר לי המקום בנוה צדק" היו עונים לו: "בא וראה הרחובות ביפו, שלעומתם רחובות נוה צדק רחבי ידיים הם מאד". אכן, ילדותה של נוה צדק לא ביישה את זקנתה. "זכורני כשנבנו הבתים הראשונים, היו הרבה אורחים מירושלים ומשאר מקומות באים לראותם והיו מתפלאים על טיבם, על יפי הבניין וכו' – עד שהיו קוראים להם הבתים הפריזאיים. אחדים מהם גם הצהירו כי נוה צדק משמשת להם מקום הבראה ומרפא, באשר אווירה מחלץ את העצמות ומרענן את הגוף" (מתוך וילנר).בעת חגיגת חנוכת הבית בנוה צדק בשנת 1887 היה הש"ר שמעון רוקח שמח ביותר וצוחק מטוב לבב. כשנשאל ע"י הרב יעקב מאיר מדוע הוא צוחק, השיב בפנים מאירות: "ואיך לא אצחק ואיך לא אשמח אם זכיתי להוסיף יישוב בארץ נשמה ומלחה, על אף מתנגדינו אשר התעצמו בכל מאמצי כחם לפזר מכשולים על דרכי, ע"י מניעת רשיון, ע"י עיקול שטרי המכר, ע"י בלבול המידות לטשטוש התחומים והגבולים, וזכיתי לדלג על כל המכשולים האלה. וסביב יישובנו זה יתרבו עתה יישובים ושכונות חדשות, ובקרב הזמן נפטר לגמרי ממרכז הערבים בשער הדגים ונוכל לייסד מרכז עברי טהור, כפי שאיפתנו אנחנו בלי כל מפריעים חיצוניים". כך ניבא שמעון רוקח לפי עדותו של הרב יעקב מאיר הראשון לציון, אשר הוסיף: "לבו של שמעון ראה נכחה. כי הלא תל אביב וכל יש בה היא בת נוה צדק ונוה שלום. ומי יודע אשר לא הייתה נוה צדק אם היה לנו גם תל אביב והמשכיה ובנותיה".
מקורות:
- זיכרונות לתולדות נוה צדק – פ. כהנוב, תושב נוה צדק לשעבר.
- נוה צדק ונוה שלום – יואב רגב – החברה להגנת הטבע
- ציון לנשמת שמעון רוקח ז"ל – ליום השנה הראשון של הקבורה – יפו, י' אדר תרפ"ג
- יפו 1799-1917 – רות קרק.