היסטוריה בבית רוקח

שנת 1902, אהרון בן משה סידיס, נציג הספרדים בוועד המשותף של יהודי יפו, חלה בחולירע, הקיא ושלשל, נהיה חיוור כסיד, עיניו שקעו בארובותיהן, אפו נהיה

שמעון רוקח היה מכובד ביישוב היהודי ורבו הפונים אליו בכתב, כשהם מכנים אותו הש"ר. גם בעיני הערבים, שהיה מעורב ביניהם וקיים קשרי ידידות עם משפחותיהם

סבו של שמעון (מצד אמו מרים), היה רב ישראל ב"ק, אשר הגיע לישראל בשנת 1832 מהעיר ברדיצב שבאוקראינה. הוא התיישב בצפת והקים בית דפוס אשר

ישראל רוקח (1959-1896), בן השכונה נוה צדק, התמנה בשנת 1936 לראש עיריית ת"א, תפקיד בו שרת כשבע-עשרה שנה. ואולם, פעילותו הציבורית בתל אביב החלה שנים

העיר יפו עתיקה יותר מצפת ומטבריה, אך לקדושה לא זכתה ומשום כך במהלך הדורות לא משכה אליה עולים שעלו לקונן ולהתפלל על קברות הקדושים. חשיבותה

שמעון רוקח כונה על ידי הקהילה בשם הש"ר, המבוסס על ראשי תיבות שמו, בשל הכבוד שרחשו הבריות לפעילותו הציבורית הענפה. לשמעון ורחל נולדו חמישה ילדים:

בית רוקח מספר על הגשמת חלומם של יהודי יפו לצאת מסמטאותיה אל מרחבי החולות הזהובים כדי להקים שכונה עברית ראשונה. השאיפה לבנות שכונה מחוץ ליפו

מצד אחד התקיימה בבית המסורת הקולינארית של יהדות מזרח אירופה – המקור האתני של המשפחה. מדובר במאכלים המבוססים בעיקר על עוף ובשר, ובמיוחד על החלקים

במה שיחקו הילדים